ליקוי מאורות כלכלי: למה אנחנו קונים כשיקר ומפחדים כשזול

בתחילת 2020 יכולת לרכוש חבית נפט בפחות מעשרה דולרים. השוק רעד, הכותרות צעקו משבר, ורוב המשקיעים התרחקו כאילו מדובר במלכודת. כעבור זמן לא רב, כשהמחיר הגיע לשיאים של מאה ושלושים דולר, לפתע הופיעו תורים. תופעות דומות התרחשו כמעט בכל שוק תנודתי בשנים האחרונות. אתריום במחיר ארבעת אלפים ושמונה מאות דולר הפך למוצר מדף נוצץ, אך כשירד לחצי מכך נדרש שיווק אגרסיבי כדי לשכנע שמדובר באותה טכנולוגיה בדיוק.

התופעה הזאת נקראת הטיית מחיר. זוהי נטייה פסיכולוגית שבה מחיר גבוה נתפס כהוכחה לאיכות או להצלחה, וירידה במחיר נתפסת ככישלון אפילו אם השווי האמיתי של הנכס לא השתנה. הטיה זו משולבת לרוב בהטיית העדר ובפחד מהחמצה. כאשר כולם רצים לשוק, נוצרת אשליה שהמחיר הגבוה הכרחי ונכון. כאשר כולם פוחדים, נוצרת תחושה שהמחיר הנמוך הוא סימן לאסון ממשמש ובא.

הטיית מחיר מעוררת קושי בסיסי: אנשים נוטים להעדיף החלטות שנותנות להם תחושה שהם "מצטרפים לצד המנצח". השקעה במחיר גבוה נתפסת כבחירה של חכמים, מפני שניתן להצדיק אותה באמצעות ההתנהגות של אחרים. לעומת זאת, קנייה במחיר נמוך דורשת עצמאות מחשבתית ואומץ לקבל החלטה שחורגת מהנרטיב הציבורי. המשקיע נדרש להאמין בערך הפנימי של הנכס ולא רק בהתנהגות המחיר שלו, וזה מנוגד לפסיכולוגיה האנושית הטבעית.

הטיית מחיר אינה נעצרת בשווקים בלבד. היא מופיעה בצרכנות, בתרבות, בטכנולוגיה ובפוליטיקה. מה שיקר נתפס כטוב, מה שזול נתפס כחשוד. השוק מתגמל לא רק ערך אלא גם סיפור. וכאשר הסיפור מרשים, גם המחיר הגבוה הופך לבעל היגיון פנימי. מנגד, כאשר הסיפור מתערער, המחיר הנמוך נתפס דווקא כהוכחה שמשהו אינו תקין.

הביקורת אינה על המשקיעים בלבד אלא גם על המערכות שמעצבות את התודעה. תקשורת שמבליטה דרמה, רשתות חברתיות שמתגמלות קיצוניות ומשווקים שמלבישים על נכסים "הילה" מוציאים את המשקיע מאיזון. התוצאה היא מעגל שבו מחיר גבוה מושך כסף נוסף, ומחיר נמוך מרחיק אותו, בלי קשר מהותי לערך.

כדי להתמודד עם ליקוי המאורות הזה נדרשת מודעות. לא להבטיח לעצמנו שננצח את השוק ולא להתיימר להחזיק בחוכמה מושלמת. רק לשאול את השאלות שנשכחות בזמן אמת: האם הערך השתנה או רק המחיר? האם אני מגיב למציאות או לסיפור שסביבה? האם אני רודף אחרי תחושת ביטחון רגעית או מקבל החלטה שמתאימה ליכולת ולחשיבה שלי?

הצהרה משפטית
הטקסט אינו מהווה עצה פיננסית, כלכלית, השקעתית או משפטית ואינו ממליץ לבצע פעולה כלשהי. הקוראים נדרשים לבצע בדיקה עצמאית ולהתייעץ עם גורמים מוסמכים לפני כל קבלת החלטה.