סוחרים רבים מזהים טרנד ברור, נכנסים בנקודה הגיונית, ואז נזרקים מהעסקה בגלל תנועה חדה ואלימה במחיר, רק כדי לראות את השוק ממשיך מאוחר יותר לכיוון היעד המקורי. לעיתים זה מרגיש כמו מניפולציה או כשל בתרחיש, אך ברוב המקרים הסיבה פשוטה יותר: מעבר בין אזורי מסחר גלובליים.
נזילות זזה עם השמש
שוק המט״ח פועל 24 שעות ביממה, אך הנזילות אינה אחידה. היא נעה בין שלושה מרכזים עיקריים: אסיה, אירופה וצפון אמריקה. בכל מעבר בין סשנים, זרימת הפקודות המוסדית משתנה והאיזון בין היצע לביקוש מתעדכן.
הסשן האסייתי (טוקיו)
ברוב המקרים סשן זה יוצר את המבנה הראשוני של היום. בשל נפח מסחר נמוך יחסית, המחיר נוטה להתכנס לטווח. סטופים שממוקמים מעט מחוץ לטווח הזה יוצרים מוקדי נזילות שאליהם השוק נמשך בהמשך.
הסשן האירופי (לונדון)
עם פתיחת לונדון נכנס הון מוסדי משמעותי. השעה הראשונה מאופיינת לעיתים בתנופה חזקה, פריצות שווא או איסוף סטופים של הטווח האסייתי. זהו שלב שבו עסקאות טרנד חוות את גל התנודתיות הראשון שלהן.
הסשן האמריקאי (ניו יורק)
שיא התנודתיות מתרחש לרוב בחפיפה בין לונדון לניו יורק. פרסומי מאקרו והעברת השליטה מדסקים אירופיים לאמריקאיים עלולים לייצר תיקונים עמוקים או היפוכים חדים. מה שנראה כהיפוך טרנד בטיימפריים נמוך הוא לעיתים רק תמחור מחדש של הנכס בהתאם לנזילות חדשה.
תובנות לניהול סיכון
תנודתיות תלויה בזמן.
סטופים והגנות צריכים להתאים לטווח התנועה האופייני של הסשן הבא, לא לזה הנוכחי.
להימנע מפעולה בדיוק בפתיחת סשן.
כניסה או התאמת פוזיציה ברגעי המעבר חושפת לרעש מיותר. המתנה להתייצבות הראשונית מאפשרת קריאה מדויקת יותר של כיוון השוק.
הבנה של מעברי סשנים לא מבטלת סיכון, אך היא מסבירה מדוע גם עסקאות טובות חוות לעיתים תנודתיות לא נוחה לפני שהן עובדות.
כתב ויתור:
המידע בפוסט זה מיועד למטרות לימודיות בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי. מסחר בשווקים פיננסיים כרוך בסיכון ואינו מתאים לכל אחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה